Vayedaber

Simple Havroutah

'Houline

Daf 137b

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִפִּי שְׁמוּעָה אָמְרָה מִפִּי חַגַּי זְכַרְיָה וּמַלְאָכִי

Traduction

Rabbi Yoḥanan says in response: Rabbi Yehuda HaNasi accepted Rabbi Yosei’s opinion not because it was a compromise, but rather because he said it according to a tradition he had from the prophets Haggai, Zechariah, and Malachi.

Rachi non traduit

א''ר יוחנן מפי השמועה אמרה. ר' יוסי הלכך הלכתא כוותיה:

רַבִּי דּוֹסָא בֶּן הַרְכִּינָס אוֹמֵר וְכוּ' וְכַמָּה כָּל שֶׁהֵן אָמַר רַב מָנֶה וּפְרָס וּבִלְבַד שֶׁיְּהוּ מְחוּמָּשׁוֹת וּשְׁמוּאֵל אָמַר שִׁשִּׁים וְנוֹתֵן סֶלַע אַחַת לְכֹהֵן

Traduction

§ The mishna states: Rabbi Dosa ben Harkinas says that the mitzva of the first sheared wool applies to five sheep, each of whose shearing weighs one hundred and fifty dinars, whereas the Rabbis say: Five sheep, each of whose shearing is any amount. The Gemara asks: And how much is signified by the phrase: Any amount? Rav says: It is a total weight of one hundred dinars [maneh] and half of one hundred dinars [peras], provided that they are divided equally between the five sheep. And Shmuel says: It is a total weight of sixty sela, of which he gives the weight of one sela to the priest.

Rachi non traduit

מנה ופרס. החמשה כולן:

שיהו מחומשות. לכל אחת מהן שבעה סלעים וחצי דהוו לה כולהו מנה ופרס שהמנה מאה זוז עשרים וחמשה סלעים הרי ל''ז סלעים וחצי:

ונותן סלע מהם לכהן. ולקמיה פריך ליה ממתניתין:

Tossefoth non traduit

עד שצבעו פטור. פירש בקונטרס משום דהוי כמו מזיק מתנות או אוכלן דפטור וה''נ גוזל ותימה דא''כ מאי קמ''ל רב חסדא כיון דמתני' היא ובפי' רש''י הראשונים במכתב ידו פירש שקודם שגזז חמש צאן דהיינו כדי חיוב צבע מה שגזז שלא בא לידי חיוב עד שצבעו והעביר עליו קולמוס ונראה דקמ''ל רב חסדא שלא נפרש מתני' כפירוש שמחק בקונטרס אלא פטור משום דמזיק מתנות כהונה שקנאן בשינוי:

רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן שֵׁשׁ לְכֹהֵן חָמֵשׁה וְאַחַת לוֹ עוּלָּא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר כָּל שֶׁהֵן שָׁנִינוּ

Traduction

Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yoḥanan says: It is a total weight of six sela, of which he gives to the priest the weight of five sela, and he leaves one sela for himself. Ulla says that Rabbi Elazar says: We learned in the mishna that according to the Rabbis the obligation of the first sheared wool applies to any amount, even if the total weight is only one sela.

Rachi non traduit

רבי יוחנן אומר שש. סלעים הוי כל שהן ויתן מהם חמש סלעים כדתנן במתני':

ואחד לו. ואפילו הן גוזזות אלף סלעים סגי ליה נמי בחמשה סלעים לכהן:

תְּנַן וְכַמָּה נוֹתֵן לוֹ מִשְׁקַל חֲמֵשׁ סְלָעִים בִּיהוּדָה שֶׁהֵן עֶשֶׂר סְלָעִים בַּגָּלִיל בִּשְׁלָמָא לְרַב וְרַבִּי יוֹחָנָן נִיחָא אֶלָּא לִשְׁמוּאֵל וְרַבִּי אֶלְעָזָר קַשְׁיָא

Traduction

We learned in the mishna (135a): And how much does one give to the priest? One gives him sheared wool of the weight of five sela in Judea, which are the equivalent of ten sela in the Galilee. Granted, according to the opinions of Rav and Rabbi Yoḥanan, the mishna works out well, as their statements do not contradict the mishna. Rav does not discuss the amount one is required to give the priest, and Rabbi Yoḥanan states that one gives the priest five sela. But according to Shmuel and Rabbi Elazar, the mishna is difficult, as Shmuel states that one is required to give one sela, while Rabbi Elazar states that the obligation of the first sheared wool applies even for a weight of less than five sela.

Rachi non traduit

כל שהן תנן. ואפילו אין גוזזות כולן אלא סלע אחד:

בשלמא לרב ורבי יוחנן ניחא. דרב לא איירי בנתינת כהן כלל ואיכא למימר דהוא נמי סבירא ליה דנותן מהנך ל''ז סלעים לכהן ה' סלעים:

אלא לשמואל. דאמר נותן סלע לכהן הא אנן חמש תנן ולעולא נמי דאמר כל שהוא קשיא דמהיכא יתן לכהן ה' סלעים:

וְלִיטַעְמָיךְ וּלְרַב מִי נִיחָא וְהָא רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ רֵאשִׁית הַגֵּז בְּשִׁשִּׁים

Traduction

The Gemara responds: And according to your reasoning, does it work out well according to the opinion of Rav? But Rav and Shmuel both say that the first sheared wool given to the priest is one part in sixty. Rav holds that the weight of one hundred and fifty dinars renders one obligated in the first sheared wool, and one-sixtieth of this weight is less than one sela. Therefore, Rav’s opinion is also not in accordance with the mishna.

Rachi non traduit

ולרב מי ניחא והאמר ראשית הגז בס'. וכיון דאמר שבעה ושלשים סלעים וחצי חייבין בראשית הגז אם מחמש רחלות באו צא מהם חלק ס' מטי לשלשים סלעים חצי סלע ולשבעה סלעים וחצי דבר מועט וא''נ מוקמינן לה כדלקמן במנה בן מ' סלעים אכתי סלע הוא דהוי ואנן ה' סלעים לכהן תנן:

הָא אִיתְּמַר עֲלַהּ דְּהַהִיא רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ לוֹ גִּיזִּין הַרְבֵּה עָסְקִינַן וּמְבַקֵּשׁ לִיתְּנָן לְכֹהֵן וְאָמְרִינַן לֵיהּ כֹּל חַד וְחַד לָא תְּבַצַּר לֵיהּ מֵחֲמֵשֶׁת סְלָעִים

Traduction

The Gemara answers: It was stated with regard to that mishna that Rav and Shmuel both say: The five sela stated in the mishna is not referring to the total amount given from the sheared wool. Rather, in the mishna we are dealing with a Jew who has a large amount of shearing, and he wishes to give them to the priest, i.e., to several priests. And we say to him: With regard to each and every one of the priests, do not give him less than five sela. But if one has only a small amount of shearing, he gives the priest one-sixtieth of the shearing, even if it is less than five sela.

Rachi non traduit

הא אתמר עלה. כלומר ולעולם ראשית הגז בששים בין רב למעט ומתניתין דקתני חמש סלעים לאו ארישא קאי אלא מילתא באנפי נפשה היא:

בישראל שיש לו גיזין הרבה. דחלק ששים שבהם יש בו כדי לחלק לכהנים הרבה ומבקש ליתנם לכהנים הרבה דאמרי' ליה כל חד וחד כהן לא תבצר ליה מחמשה סלעים דהואיל ויש לו ליתן בעינן נתינה ראויה לכל כהן כדלקמן והיכא דגוזזות מעט נמי סגי ליה בששים. יש לשונות אחרים ואין בהם ממש:

גּוּפָא רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ רֵאשִׁית הַגֵּז בְּשִׁשִּׁים תְּרוּמָה בְּשִׁשִּׁים פֵּאָה בְּשִׁשִּׁים

Traduction

§ The Gemara mentioned a ruling of Rav and Shmuel with regard to the amount that one is required to give as the first sheared wool. The Gemara discusses the matter itself. Rav and Shmuel both say: The first sheared wool given to the priest is one part of sixty. Likewise, the amount one is required to separate as teruma is one part of sixty, and the amount one must leave in his field as pe’a is one part of sixty.

תְּרוּמָה בְּשִׁשִּׁים וְהָא אֲנַן תְּנַן תְּרוּמָה עַיִן יָפָה אֶחָד מֵאַרְבָּעִים דְּאוֹרָיְיתָא בְּשִׁשִּׁים דְּרַבָּנַן בְּאַרְבָּעִים

Traduction

The Gemara asks: Is the amount one is required to separate as teruma one part of sixty? But didn’t we learn in a mishna (Terumot 4:3): With regard to the measure one should separate as teruma, if one is of generous disposition he gives one-fortieth. The Gemara answers: By Torah law, it is sufficient to give one part of sixty; by rabbinic law the requisite amount is one part of forty.

Rachi non traduit

והא תניא עין יפה אחד מארבעים. והיכי רב ושמואל אעין רעה נקטי שיעורייהו:

ומשני דאורייתא בששים. מדאורייתא סגי ליה בששים והיינו דקתני עין רעה אחד מששים. רב ושמואל שיעורא דאורייתא אתו לאשמועינן. וביחזקאל (מה) רמיזא וששיתם האיפה מחומר החטים וששיתם האיפה מחומר השעורים חומר ל' סאין איפה שלש סאין שתות שלה חצי סאה כשתוציא חצי סאה תרומה משלשים הרי אחד מששים:

דרבנן מארבעים. ואתו רבנן ותקון דניהיב עין יפה מארבעים ובינונית בחמשים:

Tossefoth non traduit

והא אנן תנן. שיעור תרומה עין יפה אחד מארבעים ולא בעי למימר דשמואל איירי בעין רעה דאם כן מאי קמ''ל מתניתין היא במסכת תרומות (פרק ד מ''ג) עין רעה אחד מששים:

דְּאוֹרָיְיתָא בְּשִׁשִּׁים וְהָאָמַר שְׁמוּאֵל חִטָּה אַחַת פּוֹטֶרֶת אֶת הַכְּרִי דְּאוֹרָיְיתָא כְּדִשְׁמוּאֵל דְּרַבָּנַן בִּדְאוֹרָיְיתָא אַחַת מֵאַרְבָּעִים דְּרַבָּנַן בִּדְרַבָּנַן בְּשִׁשִּׁים

Traduction

The Gemara asks: Is the measure of teruma by Torah law one part of sixty? But doesn’t Shmuel say: By Torah law, even one grain of wheat given as teruma exempts the entire pile [keri] of grain? The Gemara answers: By Torah law the measure is as stated by Shmuel, that even one grain of wheat is sufficient. By rabbinic law, with regard to produce that is obligated in teruma by Torah law the measure is one-fortieth, whereas by rabbinic law, with regard to produce obligated in teruma by rabbinic law the measure is one part of sixty.

Rachi non traduit

פוטרת את הכרי. ראשית דגנך ולא יהיב ביה קרא שיעור:

דאורייתא כדשמואל. מדאורייתא בכל שהן מיפטר:

דרבנן בדאורייתא בארבעים. ושעורא דרבנן אתמר בתרומה שהיא מן התורה כגון תרומת תירוש ויצהר שתנתן בארבעים:

ושיעור דרבנן בדרבנן. ושיעורא דאמור רבנן בתרומה דידהו כגון פירות האילן וירק בששים ורמיזא דיחזקאל אצרי עין אמרה:

פֵּאָה בְּשִׁשִּׁים וְהָתְנַן אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶן שִׁיעוּר הַפֵּאָה וְהַבִּכּוּרִים וְהָרֵאָיוֹן דְּאוֹרָיְיתָא אֵין לָהּ שִׁיעוּר דְּרַבָּנַן בְּשִׁשִּׁים

Traduction

Rav and Shmuel said above that the amount one is required to leave in his field as pe’a is one part out of sixty. The Gemara raises a difficulty: But didn’t we learn in a mishna (Pe’a 1:1): These are the matters, i.e., mitzvot, that have no measure: Pe’a, and the first fruits, and the burnt offering of appearance sacrificed on the pilgrimage Festivals. The Gemara answers: By Torah law, pe’a has no fixed measure; by rabbinic law the measure is one part of sixty.

Rachi non traduit

והראיון. מפרש בגמ' דחגיגה (דף ז.) דכל כמה דבעי לאתחזויי בעזרה ברגל מיתחזי ומייתי קרבן עולת ראיה וגם הקרבן אין שיעורא לדמים אם מרובה אם מועט מן התורה אבל חכמים אמרו הראיה מעה כסף והחגיגה שתי כסף:

דאורייתא אין לה שיעור. כלל ורבנן יהבו לן בה שיעורא בששים אבל בתרומה אף על גב דמדאורייתא נמי בכל דהו מפטר נהי דמפטר ממיתה דטבל מיהו לכתחלה רמיזא שיעורא דילה חמשים וששים דתנא בתוספתא אמר רבי יוסי מנין לתרומה שהיא אחד מחמשים שנאמר במדין (במדבר לא) תקח אחד אחוז מן החמשים אחוז שאמרתי לך במקום אחר כזה ומנין אם תרם ועלה בידו אחד מששים שאין צריך לתרום שנאמר וזאת התרומה אשר תרימו ששית האיפה מחומר החטים וגו' אלמא דמתייהב בה שיעורא הלכך לא תני לה בדברים שאין להם שיעור:

Tossefoth non traduit

אלו דברים שאין להם שיעור הפאה כו'. בירושלמי דמסכת פאה פריך אמאי לא חשיב נמי תרומה בהדייהו דחטה אחת פוטרת הכרי כדשמואל ומשני דתרומה יש לה שיעור למעלה שאין יכול לעשות כל גרנו תרומה כדתנן העושה כל גרנו תרומה וכל עיסתו חלה לא עשה ולא כלום ופריך והרי פאה דאין אדם עושה כל שדהו פאה וקתני ומשני פאה בשעת חיובא דהיינו משמתחיל לקצור אדם עושה כל שדהו פאה דהוי פאה למה שכבר קצר אבל תרומה בתר חיובא דהיינו אחר מירוח אין יכול לעשות כל גרנו תרומה בגמ' דהראיון פריך אמאי לא חשיב אפר פרה ועפר סוטה ורוק יבמה ומשני דלא חשיב במתני' אלא דברים דאי עביד טובא הוי מצוה אבל אין מחויב לעשות אלא כל שהוא:

מַאי קָא מַשְׁמַע לַן תְּנֵינָא אֵין פּוֹחֲתִין לַפֵּאָה מִשִּׁשִּׁים אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ הַפֵּאָה אֵין לָהּ שִׁיעוּר הָתָם בָּאָרֶץ הָכָא בְּחוּצָה לָאָרֶץ

Traduction

The Gemara asks: What is the statement of Rav and Shmuel teaching us? We already learn in the subsequent mishna (Pe’a 1:2): One should not give for pe’a less than one part of sixty, even though they said that the mitzva of pe’a has no measure. The Gemara answers: The mishna there is referring to the obligation to leave pe’a in Eretz Yisrael, whereas here, the statement of Rav and Shmuel is referring to the obligation of pe’a outside of Eretz Yisrael.

כִּי סְלֵיק אִיסִי בַּר הִינִי אַשְׁכְּחֵיהּ (לְרַבִּי) [רַבִּי] יוֹחָנָן דְּקָא מַתְנֵי לֵיהּ לִבְרֵיהּ רְחֵלִים אֲמַר לֵיהּ אַתְנְיֵיהּ רְחֵלוֹת אֲמַר לֵיהּ כְּדִכְתִיב רְחֵלִים מָאתַיִם אֲמַר לֵיהּ לְשׁוֹן תּוֹרָה לְעַצְמָהּ לְשׁוֹן חֲכָמִים לְעַצְמָן

Traduction

§ When Isi bar Hini ascended from Babylonia to Eretz Yisrael, Rabbi Yoḥanan found him teaching the mishna to his son. Isi taught that the obligation of the first sheared wool applies only in the case of sheep [reḥelim], the masculine plural form of raḥel, meaning a sheep. Rabbi Yoḥanan said to Isi: You should teach him using the term reḥelot, the feminine plural form. Isi said to him in reply: I teach the mishna in accordance with that which is written: ''Two hundred reḥelim'' (Genesis 32:15). Rabbi Yoḥanan said to Isi: The language of the Torah is distinct and the language of the Sages is distinct, i.e., these are like two separate languages, and the Sages do not always use the same forms that appear in the Bible. In this case, they use reḥelot rather than reḥelim.

Rachi non traduit

אשכחיה. רבי יוחנן לאיסי בר היני:

דמתני לבריה. מתניתין חמש רחלים גוזזות מנה מנה ופרס:

אמר ליה. איסי כדכתיב קרא קא מתני רחלים מאתים אמר ליה לשון תורה לחוד וכו':

אֲמַר לֵיהּ מַאן רֵישׁ סִדְרָא בְּבָבֶל אֲמַר לֵיהּ אַבָּא אֲרִיכָא אֲמַר לֵיהּ אַבָּא אֲרִיכָא קָרֵית לֵיהּ דְּכִירְנָא כַּד הֲוָה יָתֵיבְנָא אַחַר שְׁבַע עֶשְׂרֵה שׁוּרָן אֲחוֹרֵיהּ דְּרַב קַמֵּיהּ דְּרַבִּי וְנָפְקִי זִיקּוּקִין דְּנוּר מִפּוּמֵּיהּ דְּרַב לְפוּמֵּיהּ דְּרַבִּי וּמִפּוּמֵּיהּ דְּרַבִּי לְפוּמֵּיהּ דְּרַב וְלֵית אֲנָא יָדַע מָה הֵן אָמְרִין וְאַתְּ אַבָּא אֲרִיכָא קָרֵית לֵיהּ

Traduction

Rabbi Yoḥanan said to Isi: Who is the head of the yeshiva [reish sidra] in Babylonia? Isi said to Rabbi Yoḥanan: It is Abba the tall, i.e., the amora Rav. Rabbi Yoḥanan said to Isi: You call him Abba the tall, in such a familiar manner? I remember when I sat seventeen rows behind Rav, who sat before Rabbi Yehuda HaNasi, and fiery sparks emerged from the mouth of Rav to the mouth of Rabbi Yehuda HaNasi, and from the mouth of Rabbi Yehuda HaNasi to the mouth of Rav, and I did not know what they said, due to the profundity of their discussion. And yet you call him Abba the tall?

Rachi non traduit

אמר ליה. ר' יוחנן לאיסי:

מאן ריש סידרא בבבל. ראש ישיבה:

אבא אריכא. רב קרי אריכא שארוך בדורו היה כדאמרינן בהמפלת בנדה (דף כד:):

אבא אריכא קרית ליה. ולא אמרת רבינו בלשון כבוד:

דכירנא. כשהיה בכאן קודם שירד לבבל היה חשוב ממני שהיה יושב לפני רבי ואני הייתי יושב שבעה עשר שורות מאחריו:

זיקוקין. נושאין ונותנין בהלכה:

אֲמַר לֵיהּ אִיהוּ רֵאשִׁית הַגֵּז בְּכַמָּה אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן בְּשִׁשִּׁים וְהָאֲנַן בְּכָל שֶׁהֵן תְּנַן אֲמַר לֵיהּ אִם כֵּן מָה בֵּין לִי וְלָךְ

Traduction

Isi said to Rabbi Yoḥanan: With regard to the first sheared wool, to how much fleece does the mitzva apply? Rabbi Yoḥanan said to him: The first sheared wool applies to fleece weighing sixty sela. Isi asked: But didn’t we learn in the mishna (135a) that the first sheared wool applies to any amount of fleece? Rabbi Yoḥanan said to him in reply: If so, i.e., if the halakha could be understood by a simple reading of the mishna, what is the difference between my knowledge and yours? In fact, you know only the mishna’s statement, whereas I know the halakhic conclusion in this matter.

Rachi non traduit

א''ל איהו. איסי לרבי יוחנן:

ראשית הגז בכמה. כמה יהיה לו ויתחייב בראשית הגז אמר ליה בששים סלעים:

מה בין לי ולך. אם איני יודע פירושה של משנתינו יותר ממך מה אני גדול ממך אני יש בידי דכל שהוא לאו דוקא אלא איידי דאמר ר' דוסא שיעורא רבה אמור רבנן לשון שיעור מועט וגוזמא הוא ומיהו ששה סלעים בעינן כי היכי דלימטי סלע לכהן דבציר מהכי ליכא למאן דאמר דתיהוי נתינה:

כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר רֵאשִׁית הַגֵּז רַב אָמַר בְּשִׁשִּׁים וְרַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יַנַּאי אָמַר בְּשֵׁשׁ אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב דִּימִי אַנַּחְתְּ לַן חֲדָא וְאַקְשֵׁת לַן חֲדָא

Traduction

§ When Rav Dimi came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said: With regard to the first sheared wool, Rav says that the mitzva applies to sixty sela, and Rabbi Yoḥanan in the name of Rabbi Yannai says that the mitzva applies to six sela. Abaye said to Rav Dimi: You have made one statement work out well for us, but you have made another statement difficult for us.

Rachi non traduit

בששים. חלק ששים יתן לכהן. לישנא אחרינא ששים סלעים חייבים בראשית הגז:

אנחת לן חדא. אחת מדבריך יכולה להתקיים:

בִּשְׁלָמָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן אַדְּרַבִּי יוֹחָנָן לָא קַשְׁיָא הָא דִידֵיהּ הָא דְרַבֵּיהּ

Traduction

Abaye elaborates: Granted, you have resolved a contradiction between two statements of Rabbi Yoḥanan. Rabbi Yoḥanan said above that the amount of fleece to which the obligation of the first sheared wool applies is six sela, whereas in his answer to Isi he stated that the amount is sixty sela. According to Rav Dimi, the apparent contradiction between one statement of Rabbi Yoḥanan and the other statement of Rabbi Yoḥanan is not difficult, as this statement is his and that statement is his teacher’s. Rabbi Yoḥanan holds that the obligation applies to sixty sela, whereas his teacher Rabbi Yannai maintains that it applies to six sela.

Rachi non traduit

בשלמא דרבי יוחנן. דאמרת משמיה בששים:

אדר' יוחנן. דאמר לעיל כמה כל שהן שש חמש לכהן ואחד לו לא קשיא:

הא דידיה הא דרביה. משום רבי ינאי כדקאמרינן:

אֶלָּא דְּרַב אַדְּרַב קַשְׁיָא דְּהָא אָמַר רַב מָנֶה וּפְרָס דְּרַב אַדְּרַב נָמֵי לָא קַשְׁיָא מַאי מָנֶה דְּקָאָמַר בֶּן אַרְבָּעִים סְלָעִים דַּהֲוָה לֵיהּ

Traduction

But the contradiction between one statement of Rav and another statement of Rav poses a difficulty, as Rav said that fleece weighing one hundred dinars [maneh] and half of one hundred dinars [maneh] is obligated in the first sheared wool, whereas Rav Dimi stated that according to Rav the obligation applies to sixty sela, which are 240 dinars. The Gemara answers: The apparent contradiction between the one statement of Rav and the other statement of Rav is also not difficult, as what is the maneh of which Rav said that a maneh and a half are obligated? Rav was referring not to a maneh of one hundred dinars but to a maneh of forty sela, i.e., 160 dinars, a maneh and a half of which is

Rachi non traduit

אלא דרב אדרב קשיא דאמר רב (כולו) מנה ופרס. חייבות בראשית הגז ואי ראשית הגז בששים לא מטו ליה לכהן סלע ובציר מהכי ליכא למאן דאמר:

במנה בן ארבעים סלעים. יש מנה גדול כך כדלקמן דהוו מנה ופרס ששים ומהן יתן סלע לכהן:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source